רש"י על בבא מציעא ט״ו א:כ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ט״ו ע״א:כ׳ רש"י על בבא מציעא ט״ו ע״א:כ״ב »

21 תַּנְיָא אִידַּךְ: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ וְהִשְׁבִּיחָהּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וּטְרָפָהּ, כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה, אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַיְּצִיאָה – נוֹטֵל אֶת הַשֶּׁבַח מִבַּעַל הַקַּרְקַע, וְהַיְּצִיאָה מִבַּעַל חוֹב. וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח – אֵין לוֹ אֶלָּא הוֹצָאָה שִׁיעוּר שֶׁבַח מִבַּעַל חוֹב.

פירוש רש"י על בבא מציעא ט״ו א:כ״א

21 על הוצאה - שהוציא הלוקח בשבחה:

22 נוטל - הלוקח:

23 את השבח מבעל הקרקע - מה שעודף על היציאה דאמר ליה פרעתי את חובך:

24 אין לו - ללוקח אלא מן היציאה שהוציא בה פורע לו שיעור שבח והשאר מפסיד:

« רש"י על בבא מציעא ט״ו ע״א:כ׳ רש"י על בבא מציעא ט״ו ע״א:כ״ב »